כמעט בכל בית זה קורה בסוף: כוס קפה שנשפכה, טיפת יין בארוחת שישי, ילד עם טוש או כלב שלא הספיק לצאת. החדשות הטובות הן שרוב הכתמים יוצאים, אם מטפלים בהם נכון בדקות הראשונות. החדשות הפחות טובות: הרבה כתמים שאנחנו פוגשים בעבודה הפכו לקשים בגלל טיפול ביתי לא נכון. הנה מה שלמדנו ב-35 שנה של ניקוי ספות.
לפני הכל: 4 כללים שתקפים לכל כתם
- סופגים, לא משפשפים. שפשוף דוחף את הכתם לעומק הבד ומרחיב אותו. מניחים מגבת נייר או בד לבן ולוחצים בעדינות, מהקצוות פנימה.
- בודקים את התווית. לרוב הספות יש תווית עם קוד ניקוי: W (מים), S (ממס בלבד, בלי מים), W/S (שניהם) או X (שאיבה בלבד). ספה עם קוד S או X לא מנקים במים בבית.
- החומר הוא הכל. הרבה מהסימנים שאנחנו רואים בספות נוצרו מחומר לא מתאים שמישהו שם בבית. כל חומר, גם הכי עדין, נבדק קודם בגב הספה או מתחת לכרית. אם אתם לא בטוחים מה מתאים לבד שלכם, עדיף לא לשים כלום ולשאול.
- לא מרטיבים יותר מדי. מים שחודרים לספוג שמתחת לבד יוצרים כתם עגול ("הילה") וריח של עובש. עדיף כמה סבבים קטנים מאשר אחד רטוב.
איך מטפלים בכל סוג כתם
קפה ותה
סופגים מיד כמה שיותר נוזל. אחר כך מערבבים כוס מים פושרים עם כפית סבון כלים עדין, מרטיבים מטלית לבנה וסוחטים היטב, וטופחים על הכתם. מסיימים במטלית עם מים נקיים כדי להוציא את שאריות הסבון, וסופגים שוב. קפה עם חלב דורש יותר סבלנות, כי החלב משאיר גם שומן.
יין אדום
סופגים מהר. אפשר לפזר מעט מלח או סודה לשתייה על הכתם הלח כדי שימשכו את הנוזל, להמתין כמה דקות ולשאוב. אחר כך מטפלים כמו בקפה. לא שופכים יין לבן על יין אדום ולא משתמשים במים חמים, כי הם עלולים "לקבע" את הצבע.
שמן, שומן ואוכל
מים לבד לא יעזרו כאן, כי שמן ומים לא מתערבבים. מפזרים על הכתם קורנפלור או סודה לשתייה, משאירים לפחות 20 דקות כדי שיספגו את השומן, ושואבים. את מה שנשאר מטפלים בתמיסת סבון כלים, שמפרק שומנים.
דם
מי חמצן. מניסיון שלנו, זה מה שהכי עובד על דם: מרססים מי חמצן בריכוז גבוה ישירות על הכתם, והוא פשוט מעלים אותו. סופגים במגבת נקייה ומסיימים. שני דברים חשובים: מי חמצן עלול להבהיר בדים צבעוניים וכהים, אז בודקים קודם בנקודה מוסתרת. וכשעובדים בריכוז גבוה, עדיף עם כפפות. ולעולם לא מים חמים על דם: הם מקבעים את הכתם בבד.
פיפי של ילדים או חיות מחמד
כאן הבעיה הגדולה היא לא הכתם, אלא הריח שחוזר. השתן חודר לספוג שמתחת לבד, ושם נשארים חיידקים וגבישים שמשחררים ריח בכל פעם שיש לחות. סופגים מיד ולוחצים חזק עם מגבת יבשה, כמה פעמים, עד שכמעט לא עולה נוזל. לא שופכים חומץ: זו המלצה נפוצה ברשת, אבל ברוב המקרים שאנחנו פוגשים, חומץ על ריפוד משאיר סימן. אם הריח חוזר אחרי כמה ימים, זה סימן שהשתן הגיע לספוג, ושם כבר צריך מכונת מיצוי מקצועית.
טוש, עט ואיפור
כתמי דיו ואיפור לא נמסים במים. בבד שמתאים לממס (קוד S או W/S) אפשר לטפוח בעדינות עם צמר גפן ומעט אלכוהול, ולהחליף צמר גפן ברגע שהוא נצבע. בקטיפה, אלקנטרה ובדים עדינים, עדיף לא לנסות בבית.
לפי סוג הבד: מה שונה?
- בד ומיקרופייבר: הכי סלחניים. רוב השיטות שלמעלה מתאימות, תמיד עם מעט מים.
- קטיפה: רגישה ללחות ולשפשוף, שמשאירים סימנים ושינוי בכיוון הסיבים. רק טפיחה עדינה, ומברישים בכיוון הסיב אחרי הייבוש.
- אלקנטרה: נראית כמו זמש אבל היא בד סינתטי. נפגעת מחומרים חזקים, אז רק מים וסבון עדין מאוד.
- עור ודמוי עור: מנגבים מיד במטלית לחה. לא משרים, ומסיימים בקרם ייעודי לעור.
מתי כבר עדיף לקרוא לאנשי מקצוע?
- הכתם ישן, או שכבר ניסיתם לנקות אותו והוא רק התפשט.
- יש ריח (שתן, הקאה, עובש) שחוזר אחרי הניקוי.
- הבד עדין (קטיפה, אלקנטרה, פשתן) או שהתווית מסומנת S או X.
- נשארה הילה או כתם מים אחרי ניסיון ניקוי.
- הספה כולה נראית עייפה, ולא רק נקודה אחת.
בניקוי מקצועי אנחנו מתאימים חומר לכל סוג כתם ולכל סוג בד, מוציאים את הלכלוך מהספוג עם מכונת מיצוי במים חמים, ושואבים חזק בסוף. לכן הספה חוזרת לשימוש תוך שעתיים עד ארבע. אפשר לקרוא עוד על ניקוי ספות מקצועי, או פשוט לשלוח לנו תמונה של הכתם בוואטסאפ ולקבל הערכה.